מתוך
חיי מוהר”ן (רלד) – כתביו של תלמידו המובהק רבי נתן.
לְעִנְיַן שְׁבִירַת תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּיטּוּל שֶׁהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁזָּכָה לָזֶה אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁשָּׁבְרוּ הַתַּאֲווֹת
אַךְ הוּא כְּמוֹ עוֹר שֶׁמְּעַבְּדִין אוֹתוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּעֻבָּד הָעוֹר אַךְ נִשְׁאָר בּוֹ קְצָת רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב. כְּמוֹ כֵן הַנִּמְשָׁל
שֶׁיֵּשׁ שֶׁשָּׁבְרוּ הַתַּאֲווֹת אֲבָל עֲדַיִן נִשְׁאָר קְצָת שֶׁמֶץ מֵהֶם וַעֲדַיִן הַתַּאֲווֹת כְּרוּכִים אַחֲרֵיהֶם בְּמִקְצָת. גַּם אָמַר כְּבָר שֶׁצְּרִיכִין לְנַקּוֹת הַגּוּף
מִתַּאֲווֹת כְּמוֹ שֶׁמְּעַבְּדִין הָעוֹר וּמְהַפְּכִין אוֹתוֹ. כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף נָקִי וּמְעֻבָּד לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עַד שֶׁמַּמָּשׁ יִהְיוּ יְכוֹלִין לְהָפְכוֹ וְלִרְאוֹת
שֶׁהוּא נָקִי לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְלא נִמְצָא בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ וְרֵיחַ כְּלָל מִשּׁוּם תַּאֲוָה וּמִדָּה רָעָה שֶׁבָּעוֹלָם.
וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה מֻפְשָׁט לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת וְלא נִשְׁאָר בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ כְּלָל מִשּׁוּם
מִדָּה רָעָה וְשׁוּם תַּאֲוָה בָּעוֹלָם. וְכָל זֶה זָכָה בְּיַלְדוּתוֹ קדֶם שֶׁהִתְחִיל לֵילֵךְ בְּהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וְהַרְבֵּה זְמַן קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אַךְ אַחַר כָּךְ זָכָה לַעֲלוֹת מִמַּעְלָה לְמַעְלָה וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה, וְזָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה כְּלָל.