המסע לארץ ישראל

מתוך חיי מוהר”ן (קלד,קלט,קמ) – כתביו של תלמידו המובהק רבי נתן.

קדֶם שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר. וּבִסְטַנְבּוּל הִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְתוֹךְ קַטְנוּת מֻפְלָג מְאד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר וְהִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשׁ קָרוּעַ וְהָלַךְ יָחֵף וּבְלא כּוֹבַע הָעֶלְיוֹן וְהָלַךְ בַּחוּץ וְהָלַךְ כְּאֶחָד מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבַּפְּחוּתִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עִנְיָנִים רַבִּים כָּאֵלֶּה מֵעִנְיְנֵי קַטְנוּת וּפְחִיתוּת שֶׁעָשָׂה שָׁם אֵיזֶה זְמַן. וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם שְׁאָר אֲנָשִׁים בְּדֶרֶךְ צְחוֹק כְּדֶרֶךְ הַנְּעָרִים שֶׁמְּצַחֲקִים זֶה עִם זֶה וְכוּ’ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי צְחוֹק וְקַטְנוּת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר. גַּם נִזְדַּמֵּן שֶׁהָיָה שָׁם בִּסְטַנְבּוּל מִסְּבִיבוֹתֵינוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָזְרוּ אָז בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם בִּסְטַנְבּוּל בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּפָגְעוּ עִמּוֹ וְלא הִכִּירוּ אוֹתוֹ וְעָשָׂה בְּחָכְמָתוֹ וְנִדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא אִישׁ מִרְמָה חַס וְשָׁלוֹם וְהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים וְהוּא הָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת וְאַדְּרַבָּא עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת לָזֶה שֶׁהֵם יְבַזּוּ אוֹתוֹ. וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאִלּוּ לא הָיָה עָלָיו זאת הַיְנוּ הַקַּטְנוּת שֶׁהִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְקַטְנוּת גָּדוֹל הַנַּ”ל וְהַבִּזְיוֹנוֹת הַנַּ”ל לא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא לְשָׁם הָיָה שָׁם עִפּוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן וּמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת הָיוּ אָז בָּעוֹלָם וְאַנְשֵׁי צָרְפַת הָיוּ אָז בִּסְבִיבוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרב הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר. וְאָמַר שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה עָלָיו כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם וְעָבַר עַל כֻּלָּם וְהַקַּטְנוּת הַנַּ”ל הוֹעִיל לוֹ מְאד וּבְלא זֶה לא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא לְשָׁם

וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר כִּי קדֶם שֶׁבָּאִים לְגַדְלוּת צְרִיכִין לִפּל בִּתְחִלָּה לְקַטְנוּת וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת עַל כֵּן צְרִיכִין לִפּל בִּתְחִלָּה לְקַטְנוּת דְּקַטְנוּת וְעַל כֵּן לא הָיָה יָכוֹל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי לא הָיָה יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ קַטְנוּת כָּזֶה. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי גּדֶל הַקַּטְנוּת שֶׁיָּרַד לְשָׁם בְּחָכְמָתוֹ הָעֲצוּמָה לְקַטְנוּת מֻפְלָג קַטְנוּת דְּקַטְנוּת עַד שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת. וְעצֶם הַהַשָּׂגָה שֶׁזָּכָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ’ אֵין מַסְפִּיק לְבָאֵר אֲשֶׁר לא נִשְׁמַע וְלא נִרְאָה מִי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי כְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַשָּׂגָה מֻפְלֶגֶת עֲצוּמָה וְעֶלְיוֹנָה כָּזוֹ עַד שֶׁעָלָה לְמַעֲלָה וּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה גָּבוֹהַּ מְאד. וְחָלִילָה לָנוּ לְדַבֵּר מִזֶּה שֶׁלּא לִפְגּם וּלְמַעֵט בִּכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם כִּי אֵין לָנוּ כֵּלִים וְדִבּוּרִים לְכַנּוֹת בָּהֶם עצֶם הַשָּׂגָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה חִדּוּשׁ מֻפְלָג מְאד אֲשֶׁר לא הָיָה חִדּוּשׁ כָּזֶה אֲפִילּוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ שֶׁאִלּוּ לא הָיָה דּוֹר כָּזֶה כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ פְּחִיתוּת הַדּוֹר הַזֶּה וְלוּלֵא זאת הָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חִדּוּשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיָה הַדּוֹר כְּדַאי נִתְעַלֵּם הָאוֹר מְאד וְלא נִתְגַּלָּה מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם.

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ כְּדֵי לְהַשִּׂיג חָכְמָה עִלָּאָה כִּי יֵשׁ חָכְמָה עִלָּאָה וְתַתָּאָה וְחָכְמָה תַתָּאָה כְּבָר יֵשׁ לוֹ וַעֲדַיִן הוּא צָרִיךְ לְהַשִּׂיג חָכְמָה עִלָּאָה וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְנִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף זָכָה לְהַשִּׂיג כָּל מְבֻקָּשׁוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁנָּסַע בִּשְׁבִילוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעֵין זֶה מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַנַּחַת שֶׁהָיָה לוֹ תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וְכוּ’