לידתו, פטירתו ומעט מהתבגרותו

מתוך חיי מוהר”ן (קד-קה) – כתביו של תלמידו המובהק רבי נתן.

לֵדָתוֹ הָיְתָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ מֶזְבּוּז, וְנִכְנַס לִבְרִית מִילָה בְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל. וְכָל שְׁנוֹתָיו הָיוּ כְּפִי הַנִּשְׁמָע בְּעֶרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה פָּחוֹת מְעַט. כִּי בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים נִפְטַר וְנִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יוֹם רְבִיעִי שֶׁל סוכּוֹת ח”י תִּשְׁרֵי תקע”א בְּאוּמֶין הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לִשְׁכַּב שָׁם כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁנוֹתָיו לא הָיוּ כִּי אִם שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה וָחֵצִי וּכְפִי הַנִּרְאֶה כָּךְ הָאֱמֶת. [וְיָדוּעַ כִּי בִּשְׁנַת תקל”ב הָיָה ראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן בְּשַׁבָּת וְזֶה הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִשְׁנֵי הַדֵּעוֹת הַנַּ”ל]

מִן יוֹם לֵדָתוֹ עַד שֶׁנִּתְגַּדֵּל וְנַעֲשָׂה בַּר מִצְוָה עַד כְּנִיסָתוֹ לַחֻפָּה הַכּל הָיָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ מֶעזְבּוּז. וּכְבָר מְבאָר קְצָת פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם מֵעִנְיַן עֲבוֹדָתוֹ שֶׁגַּם בְּאֵלּוּ הַיָּמִים בִּימֵי קַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ הִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ וְהַנִּשּׂוּאִין שֶׁלּוֹ הָיוּ בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע כִּי מִשָּׁם נִשְׁתַּדֵּךְ עִם בַּת הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַמְפֻרְסָם בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה מוֹרֵנוּ רַבִּי אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְחוֹתְנוֹ הָיָה אִישׁ נִכְבָּד מְאד וּמְיֻחָס מְקוֹר חֻצָּבוֹ הָיָה בְּזַאסְלַאב. אַךְ אַחַר כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר עַד שֶׁקָּבַע יְשִׁיבָתוֹ בִּכְפַר אוֹסְיַאטִין וּבִשְׁאָר כְּפָרִים שֶׁהֵם מֵהַיִּשּׁוּב שֶׁל מֶעדְוֶועדִוְוקֶע וְהָיָה מַחֲזִיק כְּפָרִים הַנַּ”ל וְהָיָה מְפֻרְסָם בְּשֵׁם טוֹב בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁכֻּלָּם נִתְאַכְסְנוּ אֶצְלוֹ כִּי הָיָה אִישׁ חָשׁוּב מְאד. גַּם אִשְׁתּוֹ הִיא חֲמוֹתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיְתָה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה מְאד וְזָכָה לְהִתְחַתֵּן עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְתֵכֶף בְּיוֹם הַחֻפָּה אַחַר יְצִיאָתוֹ מֵהַחֻפָּה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ וְנִתְחַבֵּר תֵּכֶף עִם רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי בֶּער וּמֵאָז הָיָה עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בַּכְּפָרִים הַנַּ”ל וְיָגַע וְטָרַח בַּעֲבוֹדַת ה’ בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ וְכוּ’. וְהָיָה נוֹסֵעַ מִשָּׁם לִפְרָקִים לְמֶזְבּוּז, וְחָזַר וְנָסַע מִמֶּזְבּוּז לְשָׁם וְגַם הָיָה דַּרְכּוֹ לְדַבֵּר לִפְרָקִים עִם אֲנָשִׁים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהָיָה מְעוֹרְרָם מְאד וְהִמְשִׁיךְ אֶת לִבָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ מְאד וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְשָׁנִים שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמִתְיַגֵּעַ מְאד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְהִתְבּוֹדְדוּת בְּלִי שִׁעוּר וְנִסְיוֹנוֹת אֵין מִסְפָּר וְהוּא עֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב בַּכְּפָר הַנַּ”ל עַל שֻׁלְחָן חוֹתְנוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ קְצָת אֲנָשִׁים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו קְצָת גַּם בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ בַּכְּפָר הַנַּ”ל וְהַכּל הָיָה בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ קדֶם הֱיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה כִּי הָיָה זָרִיז גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ וְגַם הִתְחִיל בְּקַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.