(מקור המשפט: ליקוטי מוהר”ן, נה)

כִּי הַתְּפִלָּה לְמַעְלָה מִטֶּבַע
כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כֵּן, וְהַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע
וְזֶה דְּבַר נֵס, וְלָזֶה צָרִיךְ אֱמוּנָה
שֶׁיַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ וּבְיָדוֹ לְחַדֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ
וְעִקַּר אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים
אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז):
“שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה”
וְשָׁם עִקַּר עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח):
“וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם”.